תביעת תעופה

חוק שירותי תעופה משנת 2012, נוסד כדין ייעודי המאגד ומתאים אמנות בינלאומיות בעולם התעופה. אמנות אלו שלטו בכיפה שנים רבות, אך בהעדר חקיקה מדינתית סדורה, מדינות – ובכלל זה ישראל – יישמו אותן כראות עיניהן. חושבים להגיש תביעת תעופה? אחרי הבשלה ארוכה, בשנת 2012, חה"כ אחמד טיבי הציע והעביר את חוק שירותי תעופה ובכך נסתם הגולל על הפרצות בחובות חברות התעופה וזכויות הנוסעים. חוק שירותי תעופה חל על כל הטיסות הנכנסות והיוצאות מישראל, לרבות עצירות ביניים.

המצבים הנ"ל מחייבים את חברת התעופה להעניק לנוסע הטבות ו/או פיצויים בלי צורך להגיש תביעה משפטית. אך אם חברת תעופה לא קיימה את חובותיה ולא מתקיים חריג שפוטר אותה, נוסע יכול להגיש תביעה. בתביעה ניתן לדרוש, בין היתר, פיצויים ללא הוכחת נזק מכוח חוק שירותי תעופה, עד סך 11,150 ש"ח (נכון ל-2023).

פיצוי ללא הוכחת נזק ("פיצויים לדוגמה") כשמו כן הוא. כול שיש להוכיח הוא שחברת התעופה הפרה את אחת מחובותיה. התובע לא חייב להביא ראיות שנגרם לו נזק כלשהו כתוצאה מההפרה. עם זאת, חשוב לציין: בתי-המשפט כן בוחנים באמצעות הערכה וניסיון החיים מהו הנזק שנגרם ומשם גוזרים את גובה הפיצוי. כך שלא יקרה כלום אם התובע יציין את נזקיו בכתב התביעה (כמו למשל תיאור נזק בלתי-ממוני בדמות עוגמת-נפש); ואם ניתן, גם יביא לכך ראיות.