הנתבע הוא חברה בע"מ. איך מבצעים איתור פרטי חברה?
תאגידים רבים פועלים תחת שם מסחרי, אבל יש להם "שם רשמי" שאיתו הם נרשמים ברשם התאגידים. כך למשל, השם המסחרי של "קוקה קולה" בישראל, הוא החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ. בכתב התביעה, יש לציין את השם הרשמי של התאגיד. כמובן, שניתן לציין ליד זאת גם את השם המסחרי של העסק.
כל תאגיד (ובזאת גם חברה בע"מ), חייב להירשם ברשות התאגידים. לאחר רישומו של התאגיד, הוא מקבל מספר זיהוי שמקביל למספר תעודת זהות של אדם פרטי. לחברה בע"מ יש ח.פ. (ראשי תיבות של "חברה פרטית"); לעמותה יש ע"ר ("עמותה רשומה"); וכן הלאה. באתר של רשם התאגידים, יש להקיש את השם "הרשמי" של התאגיד ושם יופיע מספר הזיהוי של התאגיד. השירות אינו כרוך בעלות. מספר הזיהוי של תאגיד ושמו הרשמי, בדר"כ יופיע על גבי סיכום הזמנה, קבלה או חשבוניות שהחברה מסרה בקשר לעסקה. בנוסף, אם לחברה יש אתר אינטרנט, בדרך כלל שמה הרשמי יופיע בתנאי השימוש או במדיניות הפרטיות באתר.
הנתבע הוא עמותה. איך מבצעים איתור פרטי עמותה?
כמו חברות בע"מ, גם עמותות רבות פועלות תחת שם מסחרי. ניקח לדוגמה את ארגון חב"ד המפורסם. מדובר בעמותה רשומה, שיש לה "עמותות בת". השם הרשמי של הראשית בהן, היא "צעירי אגודת חב"ד – המרכז (ע"ר). כמו חברה בע"מ, בכתב התביעה יש לציין את שמה הראשי של העמותה וכן את יתר פרטיה הרלוונטיים.
עמותה רשומה היא תאגיד, אשר המרשם לגביה ניתן לאיתור בגיידסטאר – המדריך הרשמי של משרד המשפטים. ניתן למצוא שם את כתובת העמותה, מספרי הטלפון, מייל, נושאי משרה בה ועוד. השירות אינו כרוך בעלות.
אם העמותה מפעילה אתר, בדרך כלל שמה הרשמי יופיע ב"אודותינו", תנאי השימוש, מדיניות הפרטיות או הצהרת הנגישות. ולאחר בירור שמה הרשמי, ניתן לברר את כל יתר פרטיה באתר "גיידסטאר".
איך מבצעים איתור תעודת זהות של הנתבע?
לפי הנחיות הרשות השופטת, אם הנתבע הוא אדם פרטי, אין הכרח לציין את תעודת הזהות שלו בכתב התביעה. עם זאת, הפרקטיקה במזכירויות בתי המשפט מלמדת שלא ניתן לבצע הגשה פיסית של כתב התביעה, ללא תעודת הזהות של הנתבע. כך בפרט, כאשר לנתבע יש שם גנרי שכיח (כמו ישראל כהן), שמאפשר טעות בזיהוי.
- הנתבע הוא עוסק מורשה: תעודת הזהות של עוסק מורשה היא גם מספר העוסק שלו ברשות המיסים ("ע.מ"). מספר העוסק יופיע על גבי מסמכים שהעוסק הפיק כמו חשבונית או קבלה.
- הנתבע הוא תאגיד (כמו חברה בע"מ): מספר הזיהוי של תאגיד ניתן לאיתור ללא עלות באתר של רשם החברות.
- הנתבע הוא עוסק שלא מסר חשבוניות או אדם פרטי: עוסק מורשה נרשם ברשות המיסים באמצעות תעודת הזהות של בעל העסק. כך שאם תובעים עוסק מורשה, מספר העוסק הוא לרוב תעודת הזהות של בעל העסק. כדי לוודא זאת, ניתן לרשום את מספר העוסק של הנתבע באתר רשות המיסים. מספר העוסק יופיע לרוב על גבי מסמכים שנמסרו מהעוסק כמו חשבוניות.
אם הנתבע הוא אדם פרטי, יש למלא טופס של רשות האוכלוסין וההגירה, ולבקש לקבל את הפרטים החסרים. לפי הנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה, את הטופס יש להגיש למשרד הפנים. כדי לסייע באיתור, רצוי לציין כמה שיותר פרטים שידועים על הנתבע וכמובן, לנמק מדוע אתם זקוקים לפרטי הנתבע. נכון לשנת 2024, עלות הטיפול בבקשה היא 20 ₪, וכספי המבקש לא יושבו לידיו אם הפרטים לא יימצאו לבסוף. לציין שישנם גם שירותים של חברות פרטיות המתמקצעות באיתור תעודות זהות של נתבע. וביכולתכם גם לשכור, חוקר שיבצע חקירה ויאתר.
איך מבצעים איתור פרטי נתבע לפי כתובת של הנתבע?
חשוב לשים לב: לפי חוק, בכתב התביעה יש לציין את הכתובת הרשומה של הנתבע – במקום מגוריו או במקום עסקו. אם מדובר בתאגיד (כמו חברה בע"מ), יש לציין את כתובתו כפי שמופיע אצל רשם התאגידים.
- הנתבע הוא עוסק מורשה: הכוונה היא לכתובת הרשומה במשרד הפנים. את פרטי העוסק ניתן למצוא על גבי מסמכים שהעוסק מסר לכם (כמו קבלה או חשבונית). וכן, פרטיו יופיעו באתר של רשות המיסים.
- הנתבע הוא תאגיד (כמו חברה בע"מ או עמותה): בכתב התביעה יש לציין את כתובת התאגיד כפי שמופיע באתר של רשם החברות או ברשם העמותות. השירות לאיתור פרטי הנתבע כתובת של תאגיד הוא ללא עלות.
- הנתבע הוא אדם פרטי: ניתן להגיש בקשה אונליין באתר של רשות האוכלוסין וההגירה.
אני רוצה להגיש תביעת ספאם אבל יש לי רק את הטלפון של השולח. מה עושים?
זו אכן בעיה נפוצה מאוד. משתמשים לא ידועים ששולחים הודעות שיווקיות ללא הרף, ואי אפשר להבין מי *באמת* עומד מאחוריהן. כך משתמשים שמאוד מעוניינים להגיש תביעה קטנה של ספאם, פשוט לא יודעים את מי.
השיטה הנפוצה ביותר היא להזין את מספר הטלפון של השולח באחת מהאפליקציות המאפשרות זיהוי שמי לפי מספר הטלפון. האפליקציות הפופולאריות הן : Truecaller, ME, Call app. לאחר שיוזן שם מספר הפלאפון "המטריד", ייתכן שיתברר מי עומד מאחוריו.
מי שלא מעוניין להוריד איזו מהאפליקציות, יכול להיעזר ברובוט שנמצא בערוץ הטלגרם "המידעון". בנוסף, כמובן שניתן להזין את מספר הפלאפון בגוגל. לעיתים רבות מופק מידע מספיק כדי להבין בגדול מי הארגון שמאחורי ההודעות המטרידות. לאחר שבוצע איתור שמי, ניתן למצוא את יתר הפרטים לפי המידע שציינו עד כה במאמר.
מה אומר החוק כשהפרטים חסרים או לא נכונים?
החוק קובע את הנתונים שיש לציין כשמגישים בכתב תביעה קטנה, אך הוא לא מתעדף במפורש נתון אחד על פני האחר. עם זאת, כתב תביעה שלא יציין את הפרטים שבמאמר, ייתקל במחסום במזכירות. כלומר, פשוט לא יאפשרו לכם לבצע הגשה פיסית של כתב התביעה – וזה הגיוני. הרי בלי שם מלא של הנתבע, בית המשפט לא יוכל להבין – את מי תובעים. בלי כתובת, המזכירות לא תוכל למסור לנתבע את כתב התביעה. ובלי מספר זיהוי, יש מקום לטעויות בזיהוי.
איך אדע למלא נכון את כתב התביעה הקטנה?
לפי נתוני הרשות השופטת, כ-50% מהתביעות הקטנות נדחות בגלל כשלים טכניים. כלומר, התביעות לא נדחות בגלל שמבחינה מהותית הן לא צודקות, אלא כי התובעים לא הגישו אותן כדין. הטופס של הרשות השופטת אמנם ברור מאוד למילוי, אבל הוא מרגיש ארכאי. יש להדפיס ולמלא אותו בכתב יד, והמקום בו לא מספיק כדי לספר סיפור בצורה מיטבית. כדי להתגבר על הכשל הטכני, פיתחנו מערכת חכמה ש"מורידה" מהמשתמשים את הצורך להתעסק עם הפן הטכני של הדבר. כל שהמשתמש צריך לעשות הוא להשיב על השאלות שבשאלון והמערכת מייצרת כתב תביעה שמותאם להוראות הרשות השופטת, ואפילו מסדר את המסמכים בצורה סדורה. קראו עוד במדריך המלא על הגשת תביעה קטנה.