פסק-דין גלסברג וההכרעה שלא שרדה: אפשרות הסרה היא שיקול להפחתת הפיצוי
זיו גלסברג הגיש תביעה קטנה בגין 15 הודעות ספאם שנשלחו אליו מ-3 מפרסמים, חלקן אף לאחר שביקש מהם לחדול. הוא אמנם זכה בתביעתו אך לא היה מרוצה מגובה הפיצוי הנמוך לדעתו: סך 150 ₪ על כל הודעת ספאם שקיבל לפני ששלח "הודעת סירוב", וסך 500 ₪ בגין כל הודעה שנשלחה אחרי (סה"כ: 8,250 ₪).
בקשת רשות הערעור שלו למחוזי נדחתה והוא החליט להגיע לעליון (יוער שתיקו אוחד עם תיק נוסף בשל דמיון המקרים). בשלהי יולי 2014, שופט בית-המשפט העליון אליקים רובינשטיין, קיבל את הערעור ופסק לגלסברג פיצוי יותר מכפול (17,500 ₪). בתוך כך, העמיד לדיון את היקף הפיצוי בתביעות ספאם, כשהשולח אפשר לנמען להסיר עצמו מרשימת התפוצה, למשל על-ידי לינק. נקבע:
(1) הפיצויים שבחוק הספאם כשמם כן הם – לדוגמה; כאמצעי הרתעה למפרסמים, ותמריץ להשיג את ההרתעה על-ידי תביעות מטעם הנמענים. לכן אין להתחקות אחר הנזק שנגרם לנמען, אלא להתמקד בעצם ההפרה.
(2) הדגש הוא על התנהגות המעוול-השולח ולכן המשתמש אינו חייב להקטין את נזקיו (למשל על-ידי בקשת הסרה), אך עדיין ייבחן תום-ליבו;
(3) נקודת המוצא של בית-המשפט היא תקרת הפיצוי הקבועה בחוק (1,000 ₪), ומשם אפשר לבחון נסיבות נוספות שיכולות להביא להפחתתו;
(4) אם הפרסומת כוללת אפשרות "הסרה עצמית מרשימת תפוצה" (לרבות עם לינק-הסרה), הדבר יהווה שיקול להפחתת הפיצוי שייפסק.
פסק-דין חזני: היפוך הקביעה בגלסברג
כשבוע בלבד לאחר פסק-הדין, שוב התכנס בית-המשפט העליון לדון בעניין דומה, רק הפעם בהרכב של שלושה שופטים. המדובר בעניינו של מר חזני אשר הגיש תביעה כספית בגין 27 הודעות ספאם שקיבל לכל אחת מ-13 תיבות הדוא"ל שלו, במשך שנה.
חזני זכה אך בסכום נמוך מאוד (1,000 ₪ בלבד). ערעור שהגיש למחוזי נדחה, תחת קביעה כי לא עמד בחובתו להקטין את נזקו בלחיצה על לינק ה"הסר". אך חזני לא וויתר וגם הוא לקח את העניין לבית-המשפט העליון. שם, שוב הגיע לפתחו שאלת היקף הפיצוי וקיומה של חובת "נמעני ספאם" להקטין את נזקיהם.
נתחיל מהסוף: העליון קיבל את הערעור ופסק לחזני פיצוי גבוה באופן משמעותי – סך כולל של 25,000 ₪. אך החשוב יותר הוא הסטייה מהקביעה בעניין גלסברג שניתנה רק שבוע קודם לכן.
בית-המשפט העליון חיזק את הקביעה כי על "נמען ספאם" לא חלה חובת הקטנת נזק והתנהגות המעוול היא שעומדת למבחן. אך להבדיל מעניין גלסברג שראה באפשרות הסרה דבר חיובי, בעניין חזני דווקא עמד על הסכנות הטמונות בלחיצה על לינקים שכאלה (בעיקר ענייני אבטחה). מכאן, נקבע שאפשרות הסרה לא תהווה שיקול להפחתת הפיצוי, שכן היא חוטאת למטרת החוק (הרתעה ואכיפה קלה).
קביעה כזו, כך בפסק הדין, תייצר ליקויים בשני צידי המתרס: למפרסמים ישתלם להוסיף לינק הסרה ולשלוח דברי-פרסומת ללא הסכמת הנמענים; ולנמענים לא ישתלם לתבוע כשיש אפשרות הסרה כי הטרחה הופכת גדולה מהתועלת. מכל זאת, הודגש שאמנם לבתי-המשפט שמור שיקול-הדעת בדבר גובה הפיצוי; אך עצם קיומה של אפשרות הסרה, לא צריך להיות אחד מהם.
למדריך המלא על חוק הספאם, המדריך המלא למוטרד.
