قانون منع التمييز: غرامة تصل إلى 50,000 شيكل تعويضاً دون إثبات ضرر.

בשנת 2000 חוקק חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס”א-2000. החוק אוסר על בעל מקום או ספק שירות ציבורי מסוגים מסוימים, להפלות אדם מתוך רשימה סגורה של סיבות.

החוק נוסד ביוזמת האגודה לזכויות האזרח בעקבות תופעה רווחת של הפליה בכניסה למועדוני הלילה. לכן מכונה גם “חוק הסלקציה”.

מי שעובר על החוק חשוף לקנסות כבדים של עשרות אלפי ₪. ומעבר לקנסות, חשוף לתביעה אזרחית של עד 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק.

מה ייחשב הפליה אסורה? מה החוק קובע שלא ייחשב הפליה אסורה? על איזה נותני שירות חל החוק? מהם הנתונים האישיים שאסור להפלות על בסיסם? ואיך אפשר לקבל פיצוי? כל התשובות במאמר.

מה נחשב הפליה אסורה?

סעיף 1 לחוק קובע כי החוק נחקק כדי “לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים“.

לפי סעיף 3 לחוק, הפליה פירושה למנוע מאדם או קבוצת אנשים, כניסה למקום ציבורי ו/או הספקת שירות/מוצר ציבורי. הפליה תיחשב ככזו, כאשר המניעה נובעת מאחת או יותר מהנסיבות הקבועות בחוק בלבד.

וגם כאשר המניעה נובעת בשל “קביעת תנאים שאינם ממן העניין”. החוק מדגיש כי אין משמעות לשאלת הרווח. כלומר הפליה תתגבש בין אם הכניסה או הספקת השירות כוללים רווח כספי או אחר ובין אם לא. עצם המניעה כאמור היא ההפליה.

על מי חל חוק איסור הפליה?

סעיף 3 לחוק קובע שהחוק יחול על “מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי”.

“מי שעיסוקו” פירושו “בעלים, מחזיק או מנהל של עסק, וכן האחראי בפועל על הספקת המוצר או השירות הציבורי או על הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו.”

סעיף 4 לחוק קובע כי עוסקים אלו מנועים גם מלפרסם מודעה שיש בה הפליה אסורה.

מה ההגדרה בחוק של “שירות ציבורי”?

החוק קובע רשימה סגורה של שירותים שייחשבו “שירות ציבורי”. יוער שכל אחד מהשירותים הבאים לא ייחשבו ככאלו אם הם לא מיועדים לשירות הציבור (למשל: מיועדים לשירות פרטני בלבד). ואלו השירותים:

1. שירותי תחבורה. לעניין זה יש רשימה סגורה של שירותים שייחשבו שירותי תחבורה: אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, שירותי הסעה והשכרת רכב.
2. שירותי תקשורת. לדוגמה: אספקת שירותיי לווין, כבלים וסלולאר.
3. שירותי אנרגיה. לדוגמה: תחנות תדלוק.
4. שירותי חינוך. לדוגמה: בתי-ספר וגנים.
5. שירותי בידור או תרבות
6. שירותי תיירות
7. שירותים פיננסיים. גם כאן החוק קובע רשימה סגורה המגדירה מהם שירותים פיננסיים: שירותי בנקאות, מתן אשראי וביטוח.

מהו “מקום ציבורי” לפי הגדרת החוק?

סעיף 2 לחוק קובע כי כל מקום שמיועד לשימוש הציבור ייחשב ל”מקום ציבורי”. לדוגמה: ככלל, בית מגורים לא מיועד לשימוש הציבור ולכן גם אם בעל הבית מפלה אדם בכניסה אליו, הדבר לא יהווה הפליה אסורה. למען הסר ספק, החוק מונה רשימה של מקומות שייחשבו “מקום ציבורי”:

1. אתר תיירות
2. בית הארחה, מלון או אכסניה
3. גן ציבורי
4. מסעדות ובתי-קפה
5. אולם המשמש למופעי בידור ותרבות
6. מוזיאון
7. ספריה
8. דיסקוטק
9. אולם או מיתקן ספורט
10. בריכת שחיה
11. קניון חנות
12. מוסך
13. מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית. כאמור, החוק מונה רשימה סגורה של שירותים שייחשבו שירותי תחבורה ציבורית (ראו סעיף 1 בפסקה הקודמת).

מהן הנסיבות שייחשבו הפליה אסורה?

החוק קובע כי הפליה תיחשב אסורה אם היא נעשית בשל אחת או יותר מהנסיבות הבאות:

1. גזע
2. דת או קבוצה דתית
3. לאום
4. ארץ מוצא
5. מין
6. נטיה מינית
7. השקפה
8. השתייכות מפלגתית
9. גיל
10. מעמד אישי
11. הורות
12. לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם. “כוחות הביטחון” לעניין זה ייחשבו כל אחד מאלה: צה”ל; משטרת ישראל; שב”ס; מגן דוד אדום; כיבוי אש; גופי הצלה כמובנם בסעיף 4(א)(8) לחוק שירות לאומי-אזרחי (“גופים בפריסה ארצית שעיקר עיסוקם בהצלת חיי אדם וגופים שעזרתם נדרשת באופן מיידי לזיהוי קורבנות אסון, שקבע השר, בצו, באישור הוועדה”)
13. מקום מגורים. ישנו סייג לפיו רשות מקומית רשאית להפלות אדם בשל מקום מגוריו במידה הנדרשת לביצוע תפקידיה או להפעלת סמכויותיה לטובת תובעי אותה רשות מקומית.

מה לא ייחשב הפליה אסורה?

חשוב להבין: יש הבדל בין הפליה להפליה אסורה. כלומר, יכול להיות שמקום יפלה אדם, אבל הדבר לא יהיה אסור. ואלו המקרים:

1. כשההפליה מתחייבת מהאופי או המהות של המוצר, השירות או המקום הציבורי; למשל, אם מספרת כלבים מסרבת לספר בן-אדם (כי האופי של השירות הוא לספר כלבים ולכן זו הפליה הגיונית ומותרת).
2. כשארגון או מועדון שאינם למטרת רווח, מפלים לשם קידום צרכים מיוחדים של הקבוצה אליה משתייכים חברי המועדון/הארגון (בתנאי שהצרכים המיוחדים לא נוגדים את מטרת החוק).
3. הפליה במסגרות נפרדות לגברים או לנשים, אשר אילולא ההפליה חלק מהציבור לא יוכל להיכנס למקום הציבורי או לקבל את המוצר/השירות הציבורי. למשל: גברים לא יכולים לטבול במקוואות נשים, בזמן שנשים טובלות שם.
4. הפליה מחמת מוגבלות בנושאים שהחוק דן בהם ומחיל את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998.

הפליה אסורה? פיצוי עד 50,000 ₪

סעיף 5 לחוק קובע שביצוע הפליה אסורה, זוהי עוולה נזיקית-אזרחית. המחוקק מבין שישנו קושי מובנה להוכיח את הנזקים שנגרמו בעקבות ההפליה.

במיוחד כשלעיתים נזקים אלו מתמצים “רק” לעוגמת-נפש. לכן, נקבע מנגנון המאפשר לתבוע פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

חשוב לשים לב: “ללא הוכחת נזק” לא אומר שבית המשפט לא יבחן האם נגרם נזק; אלא רק מסיר מהתובע את העול להוכיח אותו. כך שבכתב התביעה, בהחלט יש לציין בפירוש מהם הנזקים שנגרמו ולצרף מסמכים תומכים ככול שישנם, כדי שבית המשפט יתרשם.

הערה חשובה נוספת: הסכום הנקוב לעיל אינו הסכום המקסימלי שניתן לתבוע. אלא רק הסכום המקסימלי אם רוצים להגיש תביעה ללא הוכחת נזק.

כלומר, אם אדם מעוניין להגיש תביעה עם הוכחת נזק, הוא יוכל להגיש אותה באיזה סכום שהוא רואה לנכון ונובע מהנזקים שנגרמו לו.

כך למשל, אם אדם הפסיד מכרז ענק של מאות אלפי ₪ רק בגלל היותו מאמין בדת מסוימת או בגלל מינו, הוא רשאי להגיש תביעה על סכום הנזק שנגרם לו.

ובגלל שזו תהיה תביעה עם הוכחת נזק, יהיה עליו לצרף מסמכים המעידים שזה סכום הכסף שהפסיד בשל ההפליה האסורה.

איך תובעים בגין הפליה אסורה?

ניתן להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט הרלוונטי. אם אין מערכת יחסים מיוחדת בין התובע והנתבע (כמו למשל יחסי עובד-מעביד) אז ניתן אפילו להגיש תביעה קטנה.

נכון לינואר 2024, תביעות קטנות מוגבלות לסכום של 37,700 ₪. אמנם, ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 50,000 ₪.

אלא שפעמים רבות יהיה לכם משתלם בהרבה “לוותר מראש” על חלק מסוים מסכום התביעה, ולהגיש תביעה קטנה. לכך סיבות רבות: ראשית, התקרה של 50,000 ₪ היא מקסימלית ושמורה למקרים מאוד קיצוניים. כלומר, זה לא סכום שייפסק בקלות רק כי הוא כתוב בחוק.

שנית, בתביעה קטנה תצטרכו לשלם אגרה הנמוכה ביותר מחצי לעומת תביעה אזרחית רגילה, ותחסכו עלויות ייצוג עו”ד שלעיתים יכולות להגיע לעשרות אלפי ₪. זאת משום שלפי חוק אסור לעורכי-דין לייצג בתביעות קטנות, אלא במקרים חריגים מאוד ורק אם בית-המשפט מאשר (וזה כמעט לא קורה).

מעבר לכך, תביעה אזרחית יכולה להימשך שנים רבות בעוד שתביעה קטנה זהו הליך פשוט שמתנהל במהרה. לפי נתונים רשמיים, תביעות קטנות מוכרעות בממוצע תוך חצי שנה בלבד.

המערכת של דינו מאפשרת לייצר תביעה קטנה אונליין, לגמרי לבד ומכל מכשיר. זהו פיתוח ישראלי חדשני הכולל סט שאלונים שאופיינו מראש על-ידי עו”ד, ומתקדמים בהתאם לתשובות המשתמש.

ניתן גם להעלות קבצים מכל מכשיר, והמערכת תתרגם אותם למפתח נספחים סדור (בלי צורך להדפיס דבר).

זמן השימוש הממוצע במערכת לצורך הפקת תביעה קטנה הוא כ-14 דקות בלבד. בסיום התהליך הקצר, מופקת באופן אוטומטי לחלוטין תביעה קטנה המותאמת להוראות מנהל בתי-המשפט וכך מסייעת להתגבר על החסם הטכני והפרוצדוראלי של עריכת התביעה.