חוק העישון במקומות ציבוריים
בשנת 1983, פורסם החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983. לפי סעיף 1א לחוק העישון, מטרתו: "למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות".
מאז חקיקתו, בוצעו מספר תיקונים בחוק והועלו לא מעט הצעות חוק שחלקן לא מומשו בגלל חוסר היציבות השלטונית שהובילה לזניחתן.
המניע לחקיקה בנושא עישון הוא עלייה ניכרת במודעות לנזקי העישון כמו גם עלייה בנתונים האנשים שנפטרו כתוצאה מעישון – אקטיבי או פאסיבי.
לפי דו"ח שר הבריאות לשנת 2022, כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנים, וישנם כ-8,000 מקרי מוות כתוצאה מעישון. מתוך אלו, כ-10% (800 מקרים בשנה) אובחנו כתמותה בעקבות עישון פאסיבי.
במאמר מוסגר נשאל שאלה מתבקשת: אז למה מדינות לא אוסרות על עישון בשטחן? התשובה פשוטה: כי העישון משתלם, ואפילו מאוד.
לפי דו"ח שר הבריאות, הכנסות מדינת ישראל מהמס על מוצרי טבק בשנת 2022, עמדו על כ-7.5 מיליארד ₪. מנגד, העלות הכוללת של המדינה בעקבות נזקי העישון, עומדת על סך כולל של 3.6 מיליארד ₪. כ-1.7 מיליארד כעלויות ישירות של מערכת הבריאות בישראל, וכ-1.9 מיליארד בגין נזקים עקיפים (הפסדי פרודוקטיביות). כאמור, העישון משתלם בהחלט לקופת המדינה.
על ידי חוק העישון ותיקוניו, נוצר איזון בין חופש הפרט להחליט על גופו (ולגרוף כסף רב לקופת המדינה) ובין האינטרס של בריאות הציבור. כחלק מהאיזון, המחוקק קבע רשימה סגורה של מקומות ציבוריים בהם העישון אסור לחלוטין או מוגבל.
ענישה בגין עישון במקום ציבורי
הפרה של הוראות החוק גוררת קנסות שסכומם נע בין 14,400 ₪ ועד 75,300 ₪ (נכון לינואר 2024). ובנוסף, הפרת הוראות חוק העישון יכולה לגרור הליך פלילי שיתברר בבית המשפט לעניינים מקומיים.
חסר בולט בחוק העישון הוא הוראה מפורשת הקובעת פיצויים לאדם שרואה עצמו נפגע מעישון במקום ציבורי בניגוד לחוק. עם זאת, בתי-המשפט השונים (ובהם בית המשפט לתביעות קטנות) פעלו להתגבר על החסר החקיקתי. וכך, פסקו פיצויים לתובעים שהגישו תביעות לאחר שנפגעו – אפילו רק כעוגמת נפש – מעישון במקום ציבורי.
רשימת המקומות הציבוריים בהם אסור לעשן
חוק העישון קובע רשימה סגורה של מקומות בהם העישון אסור או מוגבל. עוד קובע כי מחזיק של מקום ציבורי (כבעלים, כשוכר ובכל דרך אחרת), יציב שלטים האוסרים על העישון באופן בולט ותקין.
ולבסוף, חל איסור להציב מאפרות באותן מקומות ציבוריים. אגב, עסקים רבים מנסים "להתחכם" ולאפשר לאפר בכוסות פלסטיק או בכלים שאינם "בדיוק" מאפרה.
אך הגדרת החוק רחבה מזה וכוללת כל כלי שמיועד להשלכת פסולת ושיירי מוצרי טבק לתוכו. ואלו המקומות הציבוריים שחל איסור לעשן בהם: