זכיתי בתביעה קטנה והנתבע לא שילם. מה עושים?

לעיתים נתבעים שקיבלו פסק-דין נגדם, לא ממהרים לפעול לפי פסק-הדין. הזמן חולף, הריביות נצברות, אבל חשבון הבנק של התובע לא רואה תקבול חדש. התובע לרוב הולך לאיבוד בביורוקרטיה ולא יודע איך עליו לפעול כדי לקבל את כספו. במאמר זה נכסה גם את נושא הוצאה לפועל.

במאמר זה נעשה סדר: תוך כמה זמן הנתבע בכלל צריך לשלם לפי חוק? האם התובע צריך לשלוח לו דרישה כלשהי כדי שישלם? מהן האפשרויות העומדות בפני תובע כשהנתבע לא משלם? ומהי הדרך הבטוחה ביותר לקבל את הכסף שלנו?

קיבלתי היום פסק-דין לטובתי; מה עלי לעשות?

• כשבית-המשפט נתן הוראות לתובע במסגרת פסק הדין: לעיתים בפסק הדין, בית-המשפט מורה לתובע למסור לנתבע את פסק-הדין; ואז למעשה, הנתבע יצטרך לשלם תוך X ימים שהוגדרו בפסק הדין, שמניינם יחל מיום המסירה. במקרה זה, יש לשלוח לנתבע דרישה בדואר רשום עם אישור מסירה ובה לציין את דרישת התשלום ואת פרטי חשבון הבנק אליו יש להעביר את סכום הפיצוי. ראו: דרישת תשלום בגין פסק דין לדוגמה
• כשבית המשפט לא נתן הוראות לתובע במסגרת פסק הדין: לרוב מזכירות בית-המשפט תפעל למסור את פסק-הדין לנתבע ואז ניתן יהיה להתעדכן מול המזכירות אם המסירה בוצעה או לא. לרשימת הטלפונים של מזכירויות בתי-המשפט לתביעות קטנות, לחצו כאן. עם זאת, גם אם בית-המשפט לא נתן הוראה מפורשת למסור את פסק-הדין, עדיין מומלץ זאת. ראו: דרישת תשלום בגין פסק דין לדוגמה

תוך כמה זמן הנתבע צריך לשלם לי?

ככלל, בית-המשפט קובע במסגרת פסק-הדין את התקופה העומדת לרשות הנתבע לבצע את התשלום; לרוב תוך 30 ימים (מיום מתן פסק-הדין או מיום מסירת פסק-הדין לידי הנתבע). אם בית-המשפט לא קבע תקופה בתוך פסק-הדין, משמע שהתשלום צריך להיעשות לאלתר, כלומר עם מתן פסק-הדין. לכן, רצוי שעם קבלת פסק-הדין, התובע ישלח דרישת תשלום לנתבע עם עותק פסק הדין.

ואם הנתבע לא שילם לי בתוך המועד הנקוב?

ככלל, כשאדם פרטי או תאגיד לא משלמים סכום הקבוע בפסק דין, ניתן לפתוח נגדם הליכי גביה. הליך הוצאה לפועל ניתן לגבות את הכסף על ידי הטלת עיקולים על נכסים של החייב, והחוב צובר שם ריביות "יפות". ניתן לפתוח תיק לביצוע פסק-דין כספי, רק אחרי חלוף המועד הנקוב בפסק הדין לקיומו. אם למשל נקבע בפסק הדין שהנתבע ישלם לתובע תוך 14 ימים, רק בחלוף 14 ימים ממסירת פסק-הדין לידי הנתבע, ניתן יהיה לפתוח תיק בהוצאה לפועל. אם לא מצוין בפסק-הדין מועד לביצועו, ניתן לפתוח את תיק ההוצאה לפועל תוך 30 ימים מיום מסירת פסק-הדין לידי הנתבע.

איך פותחים תיק לביצוע פסק-הדין בהוצאה לפועל?

ראשית יש לדעת שסוג תיק ההוצאה לפועל שיש לפתוח, תלוי בסוג פסק-הדין לביצוע:

כשסכום החוב בפסק-הדין הוא עד 25,000 ₪: ניתן לפתוח תיק ביצוע פסק דין במסלול המקוצר. בתמצית, המסלול המקוצר כשמו כן הוא: הליך קצר יותר מהליך הוצאה לפועל רגיל. לפי פרסומי הרשות השופטת (נכון לינואר 2023), הזמן הממוצע לניהול תיק במסלול מקוצר הוא כ-8 חודשים. מסלול זה פועל החל משנת 2009 ומטרתו לייעל הליכים עבור האזרח-הזוכה. לכן, לשכת ההוצאה לפועל היא שמבצעת את כל הפעולות בתיק והתובע רק צריך לעקוב. הלשכה תשלח אזהרה לחייב המודיע על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, ותפעל להטלת עיקולים וביצוע פעולות נוספות לגביית החוב. למדריך למסלול המקוצר בהוצאה לפועל. יש לשים לב שניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל במסלול המקוצר, רק אם מתקיימים התנאים הבאים (עדכני לשנת 2023):

• החייב לא בהליכי חדלות פירעון
• החייב לא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים (פושט רגל)
• סך חובותיו של החייב בהוצאה לפועל לא עולה על 100,000 ₪
• החייב אינו תושב הרשות הפלסטינית.

כשסכום החוב בפסק-הדין הוא מעל 25,000 ₪: ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק-דין. בעבור זה יש להגיש בקשה לביצוע פסק דין, רק בחלוף המועד הנקוב לתשלום. לכל המידע על פתיחת תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק-דין.

גיליתי שלנתבע יש הרבה תיקים בהוצאה לפועל. האם החוב שלי אבוד?

לא בהכרח. ביום 15.9.2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. לפי החוק, ניתן להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון, ככול שמתקיימים התנאים הבאים:

• החייב (הנתבע) הוא לא תאגיד (כלומר חברה, עמותה וכיו"ב);
• החובות הכוללים של החייב (הנתבע) – גבוהים מסך 53,745 ₪ ונמוכים מ-161,236 ₪ (סכומים המתעדכנים כל שנה). במקרה שלחייב יש חובות הנמוכים מסך 53,745 ₪, ניתן להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל. בבקשה נציין שישנם טעמים מיוחדים המצדיקים לפתוח הליך בסכום נמוך יותר.

אם לא מתקיימים הנתונים הבאים, ניתן להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון לממונה על חדלות פירעון (לשעבר כונס הנכסים הרשמי). משמעות הדבר היא ניהול תיק פשיטת רגל בבית המשפט. לכך יש יתרונות וחסרונות לעומת ההוצאה לפועל.

חשוב לשים לב: נכון לשנת 2023, הליכי חדלות פירעון ינוהלו רק ב-7 לשכות הוצאה לפועל:

• מחוז צפון – לשכת נצרת
• מחוז חיפה – לשכת חיפה.
• מחוז מרכז – לשכת כפר סבא.
• מחוז תל אביב – לשכת תל אביב.
• מחוז ירושלים – לשכת ירושלים.
• מחוז דרום – לשכת אשקלון ולשכת אילת.

לכל המידע וסרטון הסבר על הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל.