לא קיבלתם הודעה נפרדת על תום תקופת ההטבה? העסקה מבוטלת

עוסקים רבים מושכים לקוחות באמצעות "הטבת הצטרפות". בדרך כלל מדובר בהנחה לתקופה קצובה שבסיומה המחיר חוזר להיות אחר (לרוב גבוה יותר) וללא ההנחה. רוב החברות מקפידות לציין זאת במסמך ההתקשרות עם הלקוח; בחשבוניות החודשיות; ואפילו בשיחה עם נציג טלפוני. אלא שבחלוף הזמן, רובינו בכלל לא זוכרים מתי התקשרנו עם העוסק, מה קבענו ועד מתי ניתנת לנו ההנחה. ועל ה"שגר ושכח" הזה, בונים עסקים רבים.

נקודה זו בדיוק עמדה במרכז ערעור על תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת סלקום. נטען שסלקום העלתה את המחיר של תוכנית "סלקום טריפל" אחרי 12 חודשים ממועד ההצטרפות אליה. זאת, מבלי לתת ללקוחותיה הודעה עצמאית על העלאת מחיר החבילה, בסמוך לתום תקופת ההנחה. סלקום לא הכחישה שלא מסרה הודעה כאמור אך טענה כי ציינה זאת בחשבוניות ללקוח, וזה מבחינתה מספיק. טענת סלקום נדחתה תחת קביעה שהתנהלות זו מנוגדת לחוק הגנת הצרכן המחיל על עוסקים "חובת יידוע" רחבה יותר.

בית המשפט המחוזי: הודעה בחשבוניות על סיום תקופת ההנחה זה מספיק

בינואר 2018, יפתח טמיר וניב טוביאס הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים, תביעה ייצוגית נגד חברת סלקום ישראל בע"מ. התובעים רכשו מסלקום חבילת שירותים במסגרת תוכנית "סלקום טריפל". כהטבת הצטרפות, סוכם שחבילת התקשורת תסופק תמורת 149 ₪ (במקום 169 ₪) למשך 12 חודשים. עוד סוכם שבמשך תקופת ההטבה, התובעים לא יחויבו בסך של 29 ₪ עבור ממיר נוסף. עם סיום תקופת ההטבה, סלקום החלה לחייב את התובעים במחיר המלא (ללא הנחה) – הן לגבי חבילת התקשורת, והן לגבי הממיר.

התובעים טענו כי העסקה עם סלקום היא "עסקה לתקופה קצובה". ובהתאם להוראות סעיף 13 לחוק הגנת הצרכן, סלקום הייתה מחויבת לשלוח להם מספר הודעות נפרדות בסמוך לתום תקופת ההנחה. סלקום טענה כי היא שלחה על כך הודעה נפרדת במסגרת החשבוניות החודשיות והודעה זו מספיקה.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את טענת סלקום לעניין חבילת השירות ודחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בעילה זו. התובעים הייצוגיים לא וויתרו והגישו ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון: הודעה בחשבוניות זה לא מספיק, צריך גם לשלוח מסרון

בשנת 2020 התובעים הגישו ערעור על החלטת המחוזי לבית המשפט העליון. העליון הניח מספר קביעות שלימים ירעידו את אמות הסיפים של חברות התקשורת (ולא רק).הדיון נסב על פרשנות סעיף 13 לחוק הגנת הצרכן שדן בעסקה קצובה. לפיו, עוסק מחויב לתת לצרכן הודעה שתקופת ההתקשרות צפויה להסתיים והדברים יפים גם לסיום הטבה לתקופה קצובה."תקופת ההודעה" היא בין 60-30 ימים לפני תום התקופה, תלוי בסוג ההודעה.

סעיף 13 הנ"ל קובע כי יש לתת את ההודעה בכל אחת מהדרכים הבאות:

1. בחוזה בכתב (אם קיים);
2. בכל חשבונית, קבלה או הודעת תשלום ועד 3 חודשים לפני תום התקופה הקצובה;
3. במסרון לטלפון הנייד שמסר הלקוח (אם מסר), תוך 21 ימים לפני תום ההתקשרות.

העוסק לא נתן הודעה בדרכים האלו? החוזה מולו מבוטל. במילים אחרות: הוא לא רשאי להעלות על עצמו את המחיר או אפילו להשאיר את המחיר המוזל דקה אחרי שתמה תקופת ההטבה. העוסק לא ביטל את החוזה והמשיך לגבות? הצרכן רשאי לדרוש פיצויים ללא הוכחת נזק של עד 10,000 ש"ח בגין כל הפרה.

במקרה של טביב וטוביאס, סלקום שלחה להם הודעות על סיום ההתקשרות אך רק בחשבוניות החודשיות, ולא במסרון. השניים טענו שהחוק ברור מאוד בהקשר זה וקביעת המחוזי שההודעות בחשבוניות מספיקות – שגויה. העליון קיבל את עמדת השניים וקבע באופן נחרץ שבניגוד לטענת סלקום – אין כאן מקום לפרשנויות. החוק קובע בפירוש ובלשון מאוד ברורה, שעוסק חייב לשלוח הודעה בכל אחת מהדרכים. ואם לא? הוא ביצע עוולה צרכנית ונזיקית כלפי לקוחו.

לבסוף, בית-המשפט העליון (כב' השופ' דפנה ברק-ארז, עופר גרופף וחאלד כבוב) קיבל את הערעור, וחייב את סלקום בהוצאות של 50,000 ₪. תחת זאת, שלח מסר לטובת הצרכנים:

וזאת נדע: ללא שיניים, דיני הגנת הצרכן יהיו למרמס. בכדי שעוסקים יכבדו אותם כערכם, כאב פגיעתם חייב לעלות על הרווח שבהפרתם."

לא קיבלת הודעה במסרון על תום תקופת ההנחה? פיצויים עד 10,000 ש"ח

סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן קובע רשימת מקרים בהם בית-משפט יכול לחייב עוסק לשלם פיצויים ללא הוכחת נזק עד 10,000 ש"ח בגין כל הפרה (להלן: "פיצויים לדוגמה"). סעיף 31א(א2) דן בעניין הספציפי של מסירת הודעה, וקובע שהצרכן רשאי לדרוש פיצויים לדוגמה, רק אם עמד בכל התנאים הבאים:

1. העוסק לא שלח לצרכן הודעה בכתב בכל הדרכים והמועדים הקבועים בחוק לפני תום התקופה;
2. העוסק המשיך לחייב את הצרכן לאחר תום התקופה הקצובה של ההטבה;
3. הצרכן שלח לעוסק התראה בכתב לפני נקיטת הליכים משפטיים (ראו הערה**). (סעיפים 31א(א)(5) ו-31א(ב) לחוק הגנת הצרכן)

לא להתבלבל! מסירת דרישה בכתב רלוונטית רק לתביעת פיצויים ללא הוכחת נזק. כך שגם אם לא מסרתם דרישה בכתב כאמור, עדיין תוכלו להגיש תביעה לדרישת פיצויים אחרים. למשל, תביעת פיצויים עם הוכחת נזק ממוני או בלתי-ממוני (כמו עוגמת נפש).

אבל זה לא חייב להיגמר ב-10,000 ₪! ישנם מקרים בהם בית-המשפט אף יהיה רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך 50,000 ₪: הפרה חוזרת, הפרה נמשכת או הפרה שנעשתה בנסיבות מחמירות (סעיף 31א(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981).