ערבונות חוזה שכירות היו (ולפעמים עדיין) מעין "מערב פרוע". משכירים היו דורשים כמה ערבונות שרוצים, באיזה סכומים שנפשם חשקה והגישו צ'קים להוצל"פ בתדירות גבוהה. כל זאת על רקע האמרת מחירי הדיור, גידול הביקוש, קיטון ההיצע וחיזוק עמדת-המיקוח של בעלי-נכסים.
התסיסה בשוק הולידה מסקנה כי יש הכרח לעשות שינוי ולהציב סטנדרטים חדשים בשוק השכירות. בקיץ 2017, נכנס לתוקף תיקון לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971, המכונה "חוק השכירות ההוגנת". התיקון הוא אבן-דרך ראשונה בשביל ארוך שסופו במציאות נורמלית בשוק השכירות.
עד היעד המיוחל, בא התיקון ומרענן לטובה את שוק השכירות במגוון היבטים – רובם לטובת השוכרים. התיקון מכתיב את אופן עריכת חוזי השכירות; מפרט את ההוראות שחייבות להיות בהסכם; מסדיר את שאלת תיקון הליקויים בנכס; מגדיר דירה שאינה ראויה למגורים; ועוד.
את ההוראות העיקריות של חוק השכירות ההוגנת, ריכזנו במאמר נפרד כמדריך מלא למשכיר ולשוכר. כמהלך משלים, הוספנו מאמר המסכם את החוק ביחס לאחריות לתיקון ליקויים בדירה (תופתעו: לא תמיד באחריות המשכיר). המאמר הבא יעסוק בנושא חשוב לא פחות אם לא החשוב ביותר: ערבונות בעסקת שכירות. כמה ערבונות משכיר רשאי לדרוש; האם ניתן לדרוש ערבונות בכל סכום; איך ניתן לפרוע את הערבונות; ועוד. משכירים או שוכרים דירה? את המאמר הזה אתם חייבים לקרוא.
הערה חשובה! חוק השכירות ההוגנת לא חל על כל עסקת שכירות; ובהתאם, ההוראות שתפורטנה כאן בנוגע לערבונות, אינן רלוונטיות בהכרח. לרשימת חוזי השכירות שחוק השכירות ההוגנת לא חל עליהם, לחצו כאן.