מהי החובה להציג מחיר כולל?
בשנת 1981 נכנס לתוקף חוק הגנת הצרכן שעוסק אך ורק בעסקאות בין עוסק לצרכן. החוק מגדיר ומפרט את חובות העוסקים וזכויות הצרכנים גם יחד, כאשר הוא מעלה על נס את זכויות הצרכנים. עם זאת, חשוב להכיר שישנם עוסקים שחוק הגנת הצרכן לא חל עליהם; ובהתאם, גם החובה להציג מחיר כולל לא תקפה כלפיהם.
חוק הגנת הצרכן מקנה סמכות לשר הכלכלה להתקין תקנות ביחס ליישום הוראות מסוימות בו. ואכן, בשנת 2012 הותקנו תקנות המדייקות את חובת הצגת המחיר – תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע"ב-2012.
לפי סעיף 17ג לחוק וסעיף 2(ב) לתקנות, נותני שירותים מסוימים מחויבים להציג את המחיר הכולל של שירותיהם תחת שלושה פרמטרים:
- במקום הנראה לעין;
- בספרות ברורות וקריאות;
- ורק במטבע ישראלי (למעט בחבילת תיירות ונופש היוצאת מישראל).
ואם המע"מ השתנה?
המחוקק לקח בחשבון שההיטלים על מחירי מוצרים, משתנה מעת לעת. ובהתאם, לא ניתן לחייב עוסקים להחליף את כל המחירים בבית העסק באותו רגע שמשתנה שיעור המע"מ למשל.
לכן, המחוקק נתן לנותני שירותים "תקופת חסד" של 7 ימים. כלומר, במשך שבעה ימים מיום שהשתנה שיעור של מס, אגרה או כל תשלום חובה אחר החל על המכירה, העוסק רשאי לא לכלול את השינוי במחיר המוצג. אך זאת בתנאי שיציין באופן בולט במקום העסק, כי המחיר לא כולל את השיעור המוגדל/מופחת. (סעיף 17ה לחוק הגנת הצרכן).
ונדגיש שוב: "תקופת החסד" רלוונטית רק לתשלומי-חובה החלים על הרכישה. ככול שנותן השירותים רוצה להעמיס על מחיר המוצר תוספות שונות, עליו לכלול את התוספות הללו באופן מיידי.
על איזה נותני-שירותים חלה החובה להציג מחיר כולל?
ראשית, החובה חלה רק ככול שהשירותים לא ניתנים במלואם מחוץ לישראל. החובה חלה ככול שהעסק או חלקו נותן או מקבל תשלום על איזה מ-4 הבאים:
(1) שירות מספרה – טיפול בשערות וכל שירות אחר הניתן במספרה;
(2) שירות בבית אוכל – מכירה או הגשה של אוכל ומשקה;
(3) שירות מכבסה – לרבות כביסה, ניקוי, ניקוי כימי, גיהוץ וצביעה של כבסים;
(4) עינוג ציבורי בכסף או בחינם – הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים.
סעיפים 1 ו-2(א) לתקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים), התשע"ב-2012.
האם צריך להציג מחיר כולל גם כשרק חלק מהשירות ניתן בישראל?
כן. נותני השירותים הנ"ל פטורים מהחובה להציג מחיר כולל רק אם השירות כולו מתבצע מחוץ לישראל. כך שאם חלק מהשירות מתבצע בישראל וחלק בחו"ל, יש לעמוד בחובת הצגת מחיר כולל (סעיף 17ז(א)(1) לחוק הגנת הצרכן).
נותן-שירותים לא הציג מחיר כולל? עיצום כספי וקנס פלילי
חוק הגנת הצרכן מסמיך את ממשלת ישראל למנות ממונה שיהיה מנהל הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן (סעיפים 1, 19 ו-19א לחוק הגנת הצרכן). הממונה אחראי לפקד על ביצוע הוראות החוק ולהטיל קנסות נגד מפריו.
בין היתר, החוק מסמיך את הממונה להטיל עיצום כספי על נותן שירותים שלא הציג מחיר מלא.
גובה העיצום הכספי משתנה בהתאם לסוג העוסק: עוסק שאינו תאגיד (פטור/מורשה) – עד סך 7,170 ₪. ועוסק שהוא תאגיד (חברה בע"מ, עמותה וכו) – עד סך 22,530 ₪ (נכון לינואר 2023).
בנוסף, העוסק המפר חשוף לקנס פלילי של עד 87,600 ₪, נכון לינואר 2023. (סעיף 23(ג)(8) לחוק הגנת הצרכן; סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין).
חשוב לציין: הממונה לא מוסמך להטיל עיצום כספי באופן מיידי. החוק מחייב את הממונה לשלוח לעוסק מכתב המפרט את ההפרה ולהודיע על כוונתו להטיל עיצום כספי. מנגד, העוסק זכאי להשמיע את טענותיו בפני הממונה (בעל-פה או בכתב).
עוסק שמעוניין לעשות כן, מחויב להודיע זאת לממונה תוך 45 ימים מיום מסירת הודעת הממונה. אם העוסק יבקש, הממונה מוסמך להאריך את "תקופת ההודעה" של העוסק, ב-45 ימים נוספים (סעיף 22ו לחוק הגנת הצרכן).
מתי אפשר לתבוע?
אמנם, תיקון מס' 21 לחוק הגנת הצרכן קובע רשימת מקרים בהם בית-המשפט יכול לחייב עוסק לשלם פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך של 10,000 ₪ בגין כול הפרה ("פיצויים לדוגמה"). אך אי-הצגת מחיר כולל של שירותים, אינו ברשימת המקרים הללו.
חשוב לשים לב! זה לא אומר שאי אפשר להגיש תביעה חוזית או נזיקית לדרישת פיצויים "רגילים" (כלומר, שאינם לדוגמה); אלא רק שלא ניתן לדרוש פיצויים ללא הוכחת נזק.
אגב, המציאות שונה כאשר עוסק לא מציג מחיר מלא לגבי מוצרים פיסיים; כלומר כאשר יש פער בין המחיר שהוצג על-גבי המוצר ובין המחיר בקופה. במקרה זה בהחלט ניתן לתבוע פיצויים לדוגמה (כמובן, כשהמקרה מתאים לכך).
