רוצים לדעת עוד על ביטול עסקה?
מהו המקור החוקי לביטול עסקה? מה זה דמי ביטול וכיצד ניתן להמנע מדמי הביטול? באילו מקרים ניתן לבטל את העסקה? האם ישנם תנאים בסיסיים לביטול העסקה? הנכם מוזמנים להמשיך לקרוא על ביטול העסקה במאמר ביטול עסקה: המדריך המלא לצרכן.
על מי לא חל חוק הגנת הצרכן?
לפי סעיף 39 לחוק הוא לא חל על שירות שניתן בידי אחד מאלה:
א. תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.
ב. מבטח או סוכן ביטוח כמשמעותם בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981.
ג. נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.
ד. נותן שירותי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019.
האם חוק הגנת הצרכן חל על המדינה?
כן. סעיף 42 לחוק קובע כי דין המדינה כדינו של כול עוסק.
מה תוקפו של הסכם עם עוסק אשר הוראותיו סותרות את חוק הגנת הצרכן?
סעיף 36 לחוק קובע כי הוראותיו יגברו על כול ויתור או הסכם שנוגד אותם. אולם אם בהסכם ישנם תנאים טובים מהקבוע בדין, הם גוברים.
האם חוק הגנת הצרכן חל על עסקת מכר מיד שנייה?
ככול שהעסקה התבצעה מול אדם פרטי ולא מול עוסק – לא; כאמור, החוק חל רק על עסקאות בין עוסק לצרכן. סעיף 1 לחוק מגדיר עוסק כ"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן". במקרה של עסקאות בין אנשים פרטיים (למשל, רכישת רכב יש שנייה), יש לפנות למסגרות החוקיות הרגילות שחלות על המקרה. איך תדעו אם מדובר בעוסק או לא? פשוט – האם הוא הפיק חשבונית עם מספר עוסק ברשויות המס.
התיישנות תביעה צרכנית
החוק לא קובע תקופת התיישנות ספציפית ולכן תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית מכוחו תהא כקבוע בחוק ההתיישנות – 7 שנים. עם זאת, לעיתים יש מקרים בהם תקופת ההתיישנות שונה (ולרוב ארוכה יותר).
למי ניתן לדווח במקרה של הפרה צרכנית?
בשנת 2006 נכנס לתוקף תיקון מספר 20 לחוק וכך הוקמה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. לפי הסעיף, הרשות תמנה ממונה מטעמה ולו מגוון סמכויות: לפקח על ביצוע ו/או הפרת הוראות החוק; לחקור חשודים בעבירות לפי החוק ולהביאם למשפט פלילי; לנקוט הליכי אכיפה מנהלית נגד מפרים; לטפל בתלונות או בפגיעות בצרכנים; לערוך וליזום סקרים ומחקרים בענייני צרכנות; ועוד.
זכות הצרכן לפיצויים ללא הוכחת נזק ("פיצויים לדוגמה")
תיקון מס' 21 לחוק הגנת הצרכן קובע רשימת מקרים בהם בית-המשפט יכול לחייב עוסק לשלם פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך של 10,000 ₪ בגין כול הפרה (להלן: "פיצויים לדוגמה"). עם זאת, ישנם מקרים בהם בית-המשפט יהיה רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך 50,000 ₪: הפרה חוזרת, הפרה נמשכת או הפרה שנעשתה בנסיבות מחמירות (סעיף 31א(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981).
כמו כן, סעיף 31א(ו) לחוק קובע שצרכן לא מוגבל לסעד הנ"ל וזכאי לתבוע כל סעד אחר בשל אותה ההפרה.
סעיף 31א(ב) לחוק קובע כי צרכן יהיה רשאי להגיש תביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק, רק אם מסר לעוסק הודעה בכתב ובה הדרישה הרלוונטית מהעוסק.
לדוגמה – מקרה של הפרת הוראות החוק בדבר החזרת טובין: הצרכן רצה להחזיר טובין בהתאם לחוק ולמדיניות העוסק, והעוסק סרב. הצרכן לא יהיה רשאי להגיש תביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק אלא אם דרישת הצרכן נתמכת בתיעוד כי הבקשה הנ"ל נמסרה לעוסק בכתב.
עם זאת, אי-מסירת דרישה בכתב רלוונטית רק לתביעת פיצויים ללא הוכחת נזק. צרכן שלא מסר דרישה בכתב ביחס להפרת העוסק, עדיין יכול להגיש תביעה לדרישת פיצויים אחרים. למשל תביעת פיצויים בגין הפרת חוזה או פיצויים בגין נזק בלתי-ממוני (כמו עוגמת נפש).
איך מקבלים פיצויים ללא הוכחת נזק מן העוסק?
כאמור, הוראות סעיף 31א לחוק מחייבות את הצרכן לשלוח לעוסק פנייה בכתב. אם הפנייה בכתב הועילה והעוסק פיצה אתכם – נהדר. אם העוסק התעלם, הסכים לפיצוי לא הולם או סרב לפצות – ניתן להגיש תביעה קטנה. למעלה מ-30% מהנתבעים בבית-המשפט לתביעות קטנות הם עוסקים אשר עיוולו כלפי צרכנים. הסיבות העיקריות שצרכנים מעדיפים להגיש תביעה קטנה (ולא תביעה "רגילה") הן: (1) מדובר בהליך מהיר, זול ויעיל יותר מהליך אזרחי "רגיל"; (2) ברוב המקרים סכום התביעה לא חוצה את מגבלת הסכום בבית-המשפט לתביעות קטנות; לכן צרכנים מעדיפים לנהל את ההליך במסגרת "קטנה" וידידותית יותר לאזרח הפשוט.
איתור פרטי הנתבע לפי חברה ו/או מספר תעודת זהות
איך מבצעים איתור תעודת זהות של הנתבע? איך מבצעים איתור פרטי נתבע לפי כתובת של הנתבע? איך מבצעים איתור פרטי חברה? קראו עוד במאמר על איתור פרטי חברה ו/או איתור פרטי נתבע.
